אור שאל: למה יש זוג נחיריים לכל החיות שאני מצליח לחשוב עליהן? מה לא מספיק בנחיר אחד?

אור היקר,

כדי להבין את התשובה לשאלה זו, יש לדעת תחילה כמה דברים על שני החורים הנחמדים האלה שנמצאים לנו באמצע הפנים. קודם כל, מלבד תפקידם במערכת הנשימה, הם משמשים, כמובן, גם להרחה. חוש הריח אצל האדם הוא אחד החושים הפחות פופולאריים ואין ספק שהוא מקבל פחות יחסי ציבור מחוש הראייה או השמיעה. אבל אצל שאר בעלי החיים הוא חיוני ביותר להישרדות: להריח אויב שמתקרב, להבדיל בין מזון טוב לרע ובאופן כללי, לספק לנו אינפורמציה חשובה על הסביבה בה אנו חיים.

כמו שאר בעלי החיים, אפילו האדם המודרני, מוצף האינפורמציה החזותית-שמיעתית, זקוק לחוש הריח שלו על מנת להתמצא בסביבה. המוח האנושי מסוגל להבחין בין כ- 10,000 ריחות שונים, ואת הריחות האלה הוא מקבל דרך הנחיריים.

גוף האדם הוא מערכת מתוחכמת, וממערכת כזאת אנחנו לא מצפים לזהות רק ריח אחד כל פעם. כדי לקבל תמונה טובה יותר על הסביבה (כלומר, כדי להגדיל את הסיכויים להישרדות), אנחנו צריכים להיות מסוגלים לזהות כמה שיותר ריחות בו-זמנית.

למולקולות ריח שונות יש זמני התמוססות שונים. על מנת שהקולטנים בנחיריים יוכלו לקלוט גם את האיטיות יותר, ולא רק את המהירות, אנחנו משתמשים לא בצינור אחד, אלא בשניים. שני הצינורות האלה (הנחיריים), מכניסים ומוצאים אוויר בקצב שונה אחד מהשני, כאשר בכל פעם רק אחד מהנחיריים פעיל לגמרי (כלומר, עם כיווץ והרחבה של כלי הדם בנחיר, כחלק ממחזור הדם בגוף). הקצב השונה מאפשר קליטה מקסימלית של מולקולות ריח שונות ולא מפלה אף אחת על רקע מין, מגדר, וזמן התמוססות.

לסיכום, לכל דבר יש סיבה. יש לנו שתי עיניים ושתי אוזניים על מנת לכסות שטח רחב יותר ולקלוט מידע רב יותר. הנחיריים, על אף מיקומם הקרוב, עושים בדיוק את אותו הדבר.

פוסטים קשורים:

1. מה המשמעות של שני האפסים (00) המסמנים שירותים?
2. מה מקור הכינוי “דם כחול” לתיאור משפחות אצולה?
3. למה כלבים אוכלים קקי?

השומרת שאלה: מי הייתה הלסבית הראשונה שיצאה מהארון בישראל?

ו"משיב הרוח", תחקירן המערכת המבקש להישאר אנונימי, ענה:

התשובה היא (כנראה) מרשה פרידמן♣, חברת כנסת לשעבר, שיצאה מהארון כמעט עשור לפני שרון בן-עזר, הידועה יותר בכינוי אליוט, ומוכרת אף יותר כסולנית של להקת הרוק, פוליאנה פראנק. אליוט יצאה מהארון בסוף שנות ה-80 ואף הוציאה קלטת (אמצעי להשמעת מוזיקה שהיה נפוץ בשנות ה-80 וה-90) בשם "חיה ומתה בארון".

דברים שאמרה אליוט על החוויה של הלסבית היחידה מוץ לארון, ניתן לראות בסרטו של יאיר קדר "הזמן הורוד" (מומלץ בחום).

ומוסיפה המערכת:

הנה קישור לכתבת ביקורת על הקלטת "חיה ומתה בארון", משנת 1989.

ועוד פריט מידע חמוד: שם הבמה "אליוט" נלקח מהסרט החביב להפליא "חברי הדרקון אליוט". למי שלא מכיר את הסרט, הנה קטע ממנו:

♣תודה לשרון על התיקון וההפניה למרשה פרידמן. למרות הטעות, השארנו את רוב הפוסט על כנו, בעיקר בגלל הקישור החביב לדרקון אליוט. לו היתה דרקונית בשם מרשה, היינו מקשרים גם אליה

פוסטים קשורים:

1. אם כל הסינים בעולם היו עומדים על כיסא וקופצים בבת אחת, האם העולם היה משנה את מקומו? [פוסט אורח]
2. מתי והאם התמוטטה הסוכה שנבנתה לכבוד ביקור האפיפיור בישראל בשנת 2000?
3. מה היה מצבה של התנועה האנרכיסטית בישראל בזמן קום המדינה?

ערן שאל: איך מכינים סוכר לבן?

ערן היקר,

לפעמים, עדיף לכתוב מעט ופשוט לשים סרטון שמסביר (עם אנימציה!) איך כל זה קורה:

אהה, אבל המערכת אינה נוהגת לנטוש את קוראיה לאנחות, ובין השאר אנחנו גם מספקים שירותי תקצירים לסרטונים (שהם קצרים ממילא).

להלן עיקרי הדברים:

אוספים (קני סוף) ← קוצצים ← מסננים (את המיץ שנוצר מהקיצוץ) ← מעבים (את התמיסה) ← מרתיחים (עם מי סיד, כדי לגרום לחומרי הלוואי לשקוע) ← מכניסים לצנטריפוגה.

אחרי המסע המופלא בצנטריפוגה, אנחנו נפטרים מהדבשה ומקבלים גבישי סוכר חביבים בצבע חום. רוצים לבן? בואו נמשיך הלאה:

ממיסים (את הסוכר החום) ← שוטפים ← מסלקים (עוד כל מיני חומרים) ← מרתיחים ← מסננים.

והא לכם סוכר לבן.

(קצת גזעני, לא?)

פוסטים קשורים:

1. איך עושים עיפרון?
2. איך זבוב נוחת על התקרה?
3. איך בונים עגורן?

יוסי שאל, ואלדד, עוזר המערכת הנאמן, ענה:

השאלה מה קורה אם מיליון סינים קופצים בבת אחת היא כנראה מטאפורה מתחום מדעי המדינה ו\או יחסים בין לאומיים. המטאפורה מנסה לתאר את ההשפעה של פעולה (תאורטית) אחידה ומתוזמנת שעושים מיליארד אנשים על שאר תושבי העולם. אז דווקא למה סינים? כי יש יותר ממיליארד סינים וסין שהייתה סגורה למערב, הייתה ידועה במשטר הקומוניסטי הקשוח שהיה מכתיב לאנשים איך ובדיוק מה לעשות עד לרמת גרגר האורז. העם הסיני שמצידו היה ממושמע מאוד, ביצע בדיוק רב את החלטות המשטר ולא משנות כמה מגוחכות הן היו. נניח תאורטית שמהמשטר הסיני היה אומר לעם הסיני שהגיע הזמן שהסינים יגיעו לישראל. ברגל. אז הם היו נועלים נעליים ומתחילים ללכת! המשמעות של הוראה כזו עבורנו ועבור כל אלו שגרים בינינו לסין, יכלה להיות אדירה. המון חנויות נעליים היו נפתחות בדרך.

אבל אם להיכנס לסוגיה מהזווית הפיזיקלית, הסיפור קצת שונה. מראש אני מסייג ואומר שיש נוסחאות מדוייקות מאלו ויש גישות מדוייקות משלי לפתרון המבוקש אבל הן מביאות לאותה התוצאה. אז אם יש לכם זמן פנוי, אתם מוזמנים לעשות אינטגרלים משולשים על פני שטח ספרה ולגזור את המהירות ע"פ תנועה סיבובית של גופים שמימיים (הכוונה לכוכבים ולא לבר רפאלי) תוך כדי התחשבות בחיכוך, מומנט זוויתי וכו'. זה יהיה ארוך מאוד וייתן את אותה תוצאה… סביר שעם יותר אפסים.

אז לגישת ההדיוטות: מחוקי ניוטון (במיוחד השני) עולה אחד המושגים הפיזיקליים הבסיסיים שנקרא "תנע". התנע שווה למכפלת המסה של הגוף במהירותו הרגעית. היחידות של הגודל הזה הן kg*m/s (ק"ג*מטר\שניה). גם בגלל שניוטון, שהיה חובב קונסרבים, וגם בגלל חוק שימור האנרגיה, נוצר "חוק שימור התנע" שאומר שאם גוף אחד מפעיל תנע (מאסה1 כפול מהירות1) על גוף אחר (מאסה2 כפול מהירות2), התנע נשמר והופך למהירות בגוף השני. לדוגמא: ביליארד. נתתם מכה לכדור הלבן שמתגלגל ופוגע בכדור השחור. הלבן עוצר אחרי הפגיעה והשחור מתחיל להתגלגל, נכנס לחור הפינתי ופתאום אתם חייבים למקרר סייד-ביי-סייד בשם מירו 100 שקל בביליארד ברחוב לינקולן.

וחזרה לענייננו. נניח שיש מיליארד סינים שקופצים בדיוק יחד. למרות שהסינים נוטים להיות עם יחסית צנום מימדים, נניח שכולם שוקלים 75 ק"ג. יש לנו בחשבון פשוט 75 מיליארד קילו שזה לא מעט גם לאלו שמשתתפים בלרדת בגדול. אבל, המאסה של כדור הארץ בק"ג היא בערך 24^10*5.94 ק"ג, שזה מספר עם 24 אפסים! אם נחלק את הגדול בקטן נגלה שהמאסה של כדור הארץ גדולה בערך פי 80 טריליון מהמאסה של כל הסינים. אם אתם עדיין לא מרגישים את זה, תזכורת: טריליון = אלף מיליארד.

כלומר, נניח שכל הסינים קופצים יחד, הם ישפיעו על המהירות של הכדור ב-1 חלקי 80 טריליון. נניח שהם פיתחו מהירות של 1 מטר לשנייה בקפיצה מהכיסא, אז נחלק את זה ב-80 טריליון וזה השינוי במהירות של כדור הארץ. לחילופין, אם כל הסינים יקפצו 80 טריליון פעם, הם יזיזו את הכדור כולו במטר אחד. נניח שכל קפיצה לוקחת שניה, אז להזיז את הכדור במטר אחד ייקח להם בערך 2.5 מיליון שנה של קפיצות רצופות כולל לילות, שבתות, חגים ואפילו בלי הפסקות פיפי.

פוסטים קשורים:

1. האם אפשרי שיהיו 12 כוכבי לכת (עם חיים עליהם) במערכת שמש אחת?
2. פוסט קוראים (2)
3. למה הבריטים מניפים שתי אצבעות במקום אצבע (אחת) משולשת?

נעה שאלה: למה חתולים חופרים ליד קערת המים לפני שהם שותים ממנה?

שלום נעה,

לפני שאתחיל, ברצוני לציין את המובן מאליו: אנחנו לא יודעים באמת למה חתולים עושים את כל מה שהם עושים. חתולים הינם יצורים נעלים ואל לנו לנסות לפענח את מסתוריותם.

ולענייננו: בוודאי שמת לב שחתולים חופרים לא רק ליד קערת המים, אלא גם ליד קערת האוכל. הסיבה לכך, כמו להרבה דברים, היא שחתולי הבית עדיין לא השתחררו מעברם כחיות טרף ענקיות. השינה המרובה, הקולות המשונים, הקפיצות המצחיקות ושלל התנהגויות תמוהות של חתולינו, מקורם בשגעון הגדלות (המוצדק!) שלהם.

חתולים גדולים, כידוע, צדים. בדרך כלל הם אוכלים את טרפם במקום, אך לפעמים נסיבות מסוימות מכריחות אותם לשמור קצת לאחר כך (למשל, אם יש סכנה, או אם הם בדיוק הזמינו פיצה והם מלאים). הגרסה החתולית לשאריות במקרר היא פשוט לחפור באדמה, להחביא את הטרף ולחזור אליו בשעה נוחה יותר.

אז נכון, חתול הבית לא צריך לשמור את הטרף לאחר כך, וגם לחפור ברצפה הוא לא מהדברים ההגיוניים ביותר שאפשר לעשות, אבל עם אינסטינקטים לא מתווכחים. בייחוד לא עם אינסטינקטים של חתולים.

פוסטים קשורים:

1. חתולים ומים- שונאים, סיפור אהבה?
2. למה החתולים מגרגרים?

דב שאל: למה כשמוסיפים מים לערק הוא הופך להיות עכור, ואילו הערק (המהול במים) הוא צלול?

דב היקר,

כמו בהרבה דברים בחיים, גם בערק צריך שיהיה איזון. הערק (והאוזו והראקי ושאר המשקאות מהמשפחה הזאת) מכיל שמן זרעי אניס ואלכוהול. ביום רגיל, שני הנוזלים האלה מסתדרים מצוין, הם קשורים אחד לשני, מציגים חזית מאוחדת ובאופן כללי – הכל סבבה. הם אפילו מסתדרים עם אורחים מזדמנים, כמו מים למשל. ובאמת אפשר לראות שכשמוסיפים קצת מים לערק (או במהילה הראשונית), הנוזל נשאר שקוף.

אבל אורחים, כמו דגים, מתחילים להסריח אחרי שלושה ימים. או במילים אחרות – לא צריך להגזים עם המים. כאשר מוסיפים יותר מדי מים, מעל למה שמכונה "הערך הקריטי", שמן האניס נפרד מהאלכוהול והופך בחזרה לטיפות המרחפות בנוזל. האור אינו עובר דרך טיפות אלה והוא מוחזר אלינו, מה שיוצר אפקט של צבע חלבי לערק. הוספה של אלכוהול לנוזל תחזיר לאיזון ותהפוך אותו שוב לשקוף.

אם כך, מה שנראה כפיצול אישיות של הערק השקוף-לבן-שקוף הזה, הוא לא יותר מסיפור על זוג שהופרע משלוותו.

לחיים!

[על הקשר בין ערק למיונז, ובכלל, לקריאה קצת יותר רצינית על העניין הזה, כאן]

פוסטים קשורים:

1. למה השמש גורמת לשיער להיות בהיר יותר אבל לעור להיות כהה יותר?
2. למה קרח משמיע קולות של פיצפוץ כשמוזגים עליו מים?
3. למה בטטות קשות לחיתוך אבל מתרככות מהר?

אנחנו ממשיכים במגמת שאלות המתאימות לעונה הקרה, והפעם אפרת שאלה: למה הקרח משמיע קולות של פיצפוץ כשמוזגים עליו מים?

אפרת יקרה,

כאשר קוביות הקרח קופאות, הן כולאות בתוכן, בין השאר, גם אוויר. הכנסת הקרח לתוך כוס מים (או שפיכה של מים עליו, זה לא ממש משנה), מציבה אותו בדילמה מסוימת: מצד אחד, המים חמים ונעימים, ומן הראוי שהקרח יימס כאשר הוא בא במגע איתם. מצד שני, הקרח הוא קצת איטי. לוקח לו זמן והוא לא נמס מיד.

האוויר שבתוכו, לעומת זאת, לא מחכה. ככל שעולות הטמפרטורות, כך עולות גם שאיפות ההתרחבות שלו. או במילים אחרות: האוויר עושה את מה שהוא יודע לעשות בחום: להתפשט. אלא שהמקום צר לו וכבר לא כל כך נעים, לכן הוא מבקש לפרוץ החוצה ולא בוחל בשום אמצעי לעשות זאת, כולל לסדוק את הקרח.

אם כך, אפרת יקרה, קולות הפצפוץ הנעימים שאת שומעת הם בסך הכל הקרח שנסדק בעקבות שאיפות החופש והעצמאות של האוויר הכלוא בתוכו. תחי המהפכה!

ושבת שלום לכולם.

[הישארו עימנו. בשבוע הבא - עוד תשובות לעוד שאלות. כן, כן, חזרנו]

פוסטים קשורים:

1. למה נהיות המון בועות כששופכים תרכיז למי סודה?
2. מה קורה לבלוני הליום שעפים לאוויר?

אור שאל: למה יש brain freeze כשאוכלים גלידה?

אור היקר,

התופעה המוכרת לנו בתור brain freeze לא מוגבלת רק לגלידות והיא אינה מפלה בין אייס קפה, ברד, שלגונים למיניהם, או סתם מים קרים מאוד.

כאשר מזונות/משקאות אלה באים במגע עם החיך, קולטני העצבים באיזור זה שולחים מסר למערכת העצבים הגולגולתית ומתריעים על צניחת טמפרטורות. מערכת העצבים הנ"ל, כמו כל מערכות העצבים בעולם, עושה מה שהיא עושה הכי טוב: מגיבה בדרמטיות. במקרה שלנו: מכווצת את כלי הדם בראש, מה שגורם לכאב ראש חד ופתאומי.

ולמה דווקא בראש, ולא בפה, למשל? כאן מתרחשת תופעה דומה מאוד להתקף לב (נו, עכשיו מי דרמטי?) – השלכה של כאב מאיזור אחד לאיזור אחר בגוף. ככה זה כשאתם דרמה-קווין. אתם לא נותנים לעובדות לבלבל אתכם.

ובונוס קטן (שוודאי תשכחו עד שיגיע הקיץ): כדי להפסיק את הכאב אפשר לחמם את איזור החיך עם הלשון או עם משקה חם. המלצה נוספת היא להטות את הראש אחורה למשך 10 שניות. מכיוןן שאצל רוב האנשים brain freeze נמשך לא יותר מ – 10 שניות, ומכיוון שאף אחד לא ישתה תה עם הגלידה שלו, תשכחו מזה.

פוסטים קשורים:

1. למה על מיכל של מטהר אוויר בשירותים כתוב: “solvent abuse can kill instantly”
2. מה מקור הביטוי "פעם שלישית גלידה"?

Black Cat שאל:

איך בדיוק ומתי מגרגר החתול?

חתול, בעיצומו של גרגור

חתול שחור יקר,

מסתבר שגרגור החתול הוא פעולה מסתורית המרתקת רבים וטובים מזה שנים. וכמו בנושאים מעניינים אחרים, רבות השאלות מן התשובות.

ראשית נפתח ונאמר שידוע כיום כי רוב היונקים המשתייכים למשפחה המכובדת של החתולים הגדולים (פומה, טיגריס, ברדלס, פנתר וחברים) מפיקים גם הם סוג מסוים של גרגור. עד תגלית מרעישה זו היה נהוג לחשוב כי הגרגור הוא פעולה ייחודית לחתול הבית, והוא מופק כתוצאה מהנאה.

עניין החתולים הגדולים המגרגרים תוך כדי מאבק הישרדות במדבריות סהרה וביערות הגשם גרם למדע לבדוק שוב את תיאוריית הגרגור-מתוך-הנאה שלו. בעצם, כך החליט המדע, הגרגור הוא דרכה של האם לתקשר עם גוריה הרכים. עוד בטרם נשאלו שאלות בסיסיות כמו: "אם כן, מדוע זכרים מגרגרים?" נתגלתה תגלית חדשה: חתולים מגרגרים גם במצבי לחץ!

העלילה החלה להסתבך: חתולים מגרגרים גם מתוך הנאה, גם כדי לתקשר עם צאצאיהם וגם מתוך לחץ? מה קורה פה? האם מדובר בחיה מיוחדת? שוברת מוסכמויות? מלאת סתירות עמוקות? (התשובה, אגב, היא כן, אבל זהו דיון אחר)

והנה, שוב פריצת דרך מדעית: מסתבר שהתדירות בו מופקים קולות הגרגור (25-150 הרץ) היא תדירות הידועה כמסייעת לחיזוק ובניית עצמות, הקלה בכאב והאצת תהליכי ריפוי. ופתאום הכל הסתדר:

חתולים, עם ישנוני מטבעו, צריך להפעיל קצת את הגוף גם בשעות הארוכות שהוא מבלה כל יום בשינה. הגרגור מונע ניוון שרירים, מחזק את הגוף ומפעיל אותו, תוך ניצול מינימום של אנרגיה לצורך כך. מנגנון של טורף-על אמיתי. חתולים במצבי לחץ ישתמשו במנגנון הזה לחיזוק וריפוי הגוף ולהקלה על כאב, החתולה תשתמש בו כדי לחזק את גוריה (ואת עצמה לאחר הלידה) וחתול הבית המפונק? נו, לו כבר אין תקנה.

חתול קטן. אילוסטרציה.

פוסטים קשורים:

1. חתולים ומים- שונאים, סיפור אהבה?
2. למה כלבים אוכלים קקי?
3. למה נהיות המון בועות כששופכים תרכיז למי סודה?

חברים יקרים,

הרבה לפני היות בלוג שאילתא, היה מועדון קט וצנוע ששימש לו השראה. שמו היה "מועדון העובדה הלא-חשובה" והקים אותו חבר מועדון שאילתא הידוע בכינויו "האופה".

האופה, איש רב פעלים, קם יום אחד בבוקר והחליט להעשיר את סובביו בידע איזוטרי ובלתי נחוץ בעליל. בלוגים היו אז בחיתוליהם, וממילא רוב חבריו של האופה ראו מחשב בערך פעם בשבוע, וגם אז – בעיקר בשביל לשחק פקמן. היו אלה ימים קשים והייתה דרושה יצירתיות רבה למציאת טכנולוגיה להפצה המונית של מידע.

ואז גילה האופה את הסמס (או המסרון, בעברית יפה). שמח וטוב לב החל האופה לשלוח לכל מנויי המועדון הודעה אחת ליום, עם עובדה (לא-חשובה) אחת ביום. התשלום היחיד אותו דרש האופה (כיאה להשקפתו הסוציאליסטית דאז), היה עובדה לא-חשובה אחת מכל חבר מועדון, במעמד ההרשמה. זה הכל.

מאז גדל האופה וצמח, עמד מאחורי שערוריות, חצה יבשות וימים ואף הספיק לאמץ אל חיקו שני חתולים ואישה. אך רוחו של המועדון נשארה מרחפת מעל בלוג שאילתא, והגיעה השעה להחיות אותו.

כן, חברים, גם אתם תוכלו לקבל עובדה (לא-חשובה) אחת ליום. והפעם אינכם נדרשים לשלוח עובדה משלכם, אלא רק להירשם לעדכוני רסס, כאן, או להיכנס לשאילתא כל יום, בשעה 09:23 (לזכר השעה המקורית בה נשלחו ההודעות כל יום – 21:23), להסתכל שמאלה (ממש כאן, מתחת לרסס ולציוצים), לקרוא את העובדה הלא-חשובה היומית ולנסות להגניב אותה בשיחה, במהלך היום.

והנה העובדה הלא-חשובה של היום: רוב מקרי השוד מתרחשים בימי שלישי!

יאללה, תירשמו לרסס.

[מוקדש לדותן, אחי האהוב]

פוסטים קשורים:

1. פוסט יומולדת – בלוג שאילתא בן שנה!